מקור משנה סוטה ה׳:ד׳
4 בּוֹ בַיּוֹם דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא שמות טו, אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר לֵאמֹר, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר לֵאמֹר, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹנִין אַחֲרָיו שֶׁל משֶׁה עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר, כְּקוֹרִין אֶת הַהַלֵּל, לְכָךְ נֶאֱמַר לֵאמֹר. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, כְּקוֹרִין אֶת שְׁמַע וְלֹא כְקוֹרִין אֶת הַהַלֵּל:
פירוש מסורת התוספתא על סוטה ה׳:ד׳
4 אשת גר וכו'. בבלי הנ"ל. ועיין במשנ' עדיות פ"ה מ"ו, ספרי פי' ז', עמ' 11, ירוש' ספ"ב, י"ח ע"ב.
5 רשב"א אומר וכו'. בבלי כ"ו א' הנ"ל. ועיין ירוש' פ"ד ה"א, י"ט ע"ג.
6 ונקתה וכו'. במדבר ה', כ"ח.
7 המקנא לארוסתו וכו'. בבלי כ"ה סע"ב. ועיין במשנ' רפ"ד, ספרי נשא פי' כ', עמ' 24, ירוש' רפ"ד, י"ט ע"ג, בבלי כ"ד א'.